מכשול פיזי שבחלקו חומת בטון ובחלקו האחר גדר המכילה אמצעי ניטור אלקטרוניים (גדר אינדיקטיבית). הגדר נבנתה ברובה בתוך שטח הגדה המערבית, והתוואי המתוכנן שלה חורג באופן מובהק מהקו הירוק (למשל באזור אריאל). גדר ההפרדה חוצצת בין חקלאים פלסטיניים לאדמתם, ובפועל מספחת שטח שנכבש במלחמת ששת-הימים. בתגובה לטענה זאת, עמדתה הרשמית של משרד הביטחון היא: "התוואי נרבע על-סמך שיקולים ביטחוניים אסטרטגיים. בעתיד, לכשיקבעו הסדרי קבע עם הרשות הפלסטינית, יקבע הגבול ואם יהיה צורך, ישונה תוואי הגדר." ב-9 ביולי 2004 נתן בית המשפט הבינלאומי בהאג את חוות דעתו בנוגע לגדר. בית הדין רשם את הבטחתה של ישראל כי המכשול ישמש רק כאמצעי ביטחון זמני. עם זאת הוא ציין כי קיים חשש כבד כי תוואי המכשול יצור עובדות בשטח שיובילו לסיפוח דה-פקטו של שטחים וישפיעו על קביעת הגבולות העתידיים בין ישראל למדינה פלסטינית.

המשך קריאה

גוף צבאי שמנהל מטעם מדינת ישראל את הפעילות האזרחית בשטחים שישראל כבשה אך לא החילה עליהם את החוק. כל סמכויות התכנון בגדה המערבית מרוכזות בידי ות"ע – ועדת תכנון עליונה, הכפופה למנהל האזרחי. המנהל האזרחי משמש בתפקיד מקביל למשרדי הממשלה בישראל, כאשר כל המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים (משרדי הפנים, האוצר, התחבורה, הבריאות וכו') שולחים נציגים מטעמם, האחראים כל אחד על התחום באזור השיפוט של המנהל האזרחי. המנהל האזרחי אחראי על כל ההיבטים האדמיניסטרטיביים של התושבים. בין השאר הוא אחראי על הנפקת אישורי הכניסה לישראל, אישורי התנועה בתוך יו"ש, אישורי תנועה ברכב, אישורי עבודה וכמעט כל אישור רלוונטי אחר.

המשך קריאה

פסיקה של בית המשפט העליון משנת 1979, שקבעה שיש לפנות את אלון מורה, שהוקמה על קרקע פרטית על-בסיס נימוקים בטחוניים. בית המשפט קבע את העיקרון לפיו אין לתפוס קרקע פרטית של תושבים פלסטיניים בגדה המערבית לצורך התיישבות יהודית אזרחית. העתירה הוגשה בשנת 1979 על-ידי פלסטינים, שדרשו כי בית המשפט יבטל את צו התפיסה של כ-5000 דונמים שבבעלותם. האדמות שהופקעו היו אמורות להיות מופנות לטובת הקמת אלון-מורה. בבית-המשפט טענה המדינה, כפי שנהגה עד אז, כי הקמת ההתנחלות נדרשת בשל קיומם של צרכים צבאיים. בניגוד לעתירות שהוגשו עד בג"צ זה, הפעם הצטרפו כמשיבים לעתירה המתנחלים שהיו אמורים להתגורר באלון-מורה. המתנחלים דחו מכל וכל את עמדת המדינה, וטענו כי ההצדקה להקמת ההתנחלות היא אידיאולוגית וכי: "בכל המגעים וההבטחות הרבות שקבלנו משרי הממשלה ומעל לכל מראש הממשלה עצמו - רואים כולם בישוב אלון-מורה ישוב קבע של התנחלות יהודית לא פחות מדגניה או מנתניה." בתצהיר מטעם העותרים, כתב הרמטכ"ל לשעבר, חיים בר-לב, כי "אלון-מורה, לפי מיטב הערכתי המקצועית, אינו תורם לביטחון ישראל". בהתבסס על תצהיר בר-לב, שסותר את עמדת המדינה, ובהתבסס על עמדת המתנחלים, שגם היא סותרת את עמדת המדינה, הורה בית המשפט לצה"ל לפנות את ההתנחלות ולהשיב את הקרקעות לבעליהן, וקבע כי אין לתפוס קרקע פרטית של תושבים פלסטיניים בגדה המערבית לצורך התיישבות יהודית אזרחית.

המשך קריאה