יריב אופנהיימר, לשעבר מזכ"ל תנועת "שלום עכשיו" מעביר הרצאה על הסכסוך, החזון הציוני, ועתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
עוד מידע בנושא
הסכם השלום עם ירדן
הסכם השלום עם ירדן נחתם ב-26 באוקטובר 1994 והסדיר את היחסים, הגבולות וחלוקת המשאבים בין ישראל לירדן. על ההסכם חתמו ראש-הממשלה יצחק רבין, וחוסיין, מלך ירדן. סעיפי הנורמליזציה ושיתוף הפעולה הביטחוני, כמו גם בנושאי העקורים והר-הבית, היוו בסיס לכינון יחסים המושתתים על אינטרס משותף לשימור היציבות באזור. בין השאר, בהסכם השלום נוסחו התניות להסכם שלום עם הפלסטינים, בו תינתן לירדן עדיפות בחלוקת הנכסים הקדושים באגן הקדוש – "ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הקיים של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שייערך המשא-ומתן על מעמד הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה."
הסכם ואי
הסכם בין ישראל לאש"ף שנועד לפרט צעדים למימוש הסכמי אוסלו ולקבוע לוח זמנים מדויק לביצוע הצעדים הנדרשים בהסכמים, תוך שמירה על הדדיות. ההסכם נחתם ב-23 באוקטובר 1998, על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ויושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. ישראל בצעה את הנסיגה הראשונה מתוך שלוש שנקבעו בהסכם אך סירבה להמשיך בנסיגות בטענה שהפלסטינים לא מלאו את חלקם בהסכם.
SPP
Special Privileged Partnership מעמד שותפות מיוחד, המעניק למדינה לא חברה באיחוד האירופאי, את כל הזכויות וההטבות שיש לחברות מלאות, ללא השתתפות במוסדות האיחוד. בדצמבר 2013, האיחוד האירופאי הציע לשדרג את היחסים הבילטרליים בין ישראל לאיחוד לדרגת SPP, במידה וייחתם הסכם קבע עם הפלסטינים. בינואר 2016, האיחוד האירופאי חידש את ההצעה. ממשלת ישראל לא הגיבה להצעה.