סגר הוא מצור המוטל על האוכלוסייה הפלסטינית, לרוב בצידוק בטחוני. סגר מגביל תושבים, סחורות, כלי שיט או כלי טיס מלצאת או להיכנס לאזור מוגדר. בניגוד לעוצר, סגר מאפשר תנועה בתוך תחומי הסגר. הסגר פוגע קודם כל בחופש התנועה וכן בשירותי הרפואה שניתנו לתושבי השטחים. במהלך חגים ומועדים בישראל, כמו גם בעקבות מאורעות ביטחוניים, מוקשחים תנאי הסגר. בזמן זה, גם היתרים שהונפקו כדין ולתאריכים תקפים, לא יכובדו בכניסה למעברי לשטחי מדינת ישראל. הסגר אינו מונע בהכרח מעבר בין ישובים פלסטינים או תנועה בתוך היישוב הפלסטיני עצמו.

המשך קריאה

במרץ 1979, נחתם הסכם שלום עם מצרים בין נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ראש-ממשלת ישראל, מנחם בגין, ונשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר כשנה לאחר שנחתמו הסכמי קמפ דייויד (1978) אשר היו הסכמי מסגרת לשלום במזרח התיכון . הסכם השלום מורה על סיום מצב המלחמה בין ישראל למצרים, קובע את הגבול הקבוע בין שתי המדינות, מורה על פירוז אזור הגבול ועל דילול כוחות הצבא בסיני, וכן על כינון יחסי שכנות נורמליים כמקובל במשפט הבינלאומי. כמו כן מורה ההסכם על הקמת כוח צבאי רב-לאומי שיפקח על ביצוע ההסכם בסיני. ההסכם מכיל נספח העוסק במתן שלטון עצמי לפלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית. נספח זה הוא החלק היחיד בהסכם שלא יושם בסופו של דבר.

המשך קריאה

חוק שנועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ומאחזים ביהודה ושומרון, שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים. לפי החוק, הקרקע אשר עליה בנויים הבתים תישאר בידי בעליה, אולם המדינה תפקיע מהם באופן גורף את זכויות השימוש בקרקע ותעביר אותן לממונה על הרכוש הממשלתי באזור הגדה המערבית בתמורה, יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום בגובה של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש בקרקע, או יקבלו קרקע חלופית. החוק אושר בכנסת ב-6.2.17, אך בג"צ הקפיא את כניסתו לתוקף עד לפסיקה בנוגע לחוקתיותו.

המשך קריאה