עתירה של תנועת "שלום עכשיו" בדרישה להוציא לפועל צווי פינוי לשישה מאחזים לא חוקיים, זאת לאחר שבעתירה קודמת התחייב שר הבטחון לפנות את המאחזים אך נמנע מלעמוד בהבטחתו. העתירה העלתה על סדר היום את הימנעותם של מקבלי ההחלטות מלמלא אחר הבטחותיהם לבג"צ.
חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים (מכונה דו"ח ששון) היא חוות דעת שהגישה עורכת הדין טליה ששון לראש ממשלת ישראל אריאל שרון בשנת 2005, ועניינה המאחזים שהוקמו בגדה המערבית. טענה מרכזית המובאת בדו"ח היא כי מאחזים רבים הוקמו על אדמות שאינן אדמות מדינה, אלא שייכות לתושבים פלסטינים. מסקנתה של ששון הייתה כי: "נראה על כן כי הפרת החוק הפכה ממוסדת ומוסדית ... ובוצעה על ידי רשויות מדינה מסוימות, רשויות ציבוריות, מועצות אזוריות ומתנחלים, הכל תוך הצגת מראית עין כאילו יש כאן מערכת מוסדית מסודרת הפועלת כחוק... המסר היה שמדובר במעשה ציוני ולכן יפה לו העלמת עין, הקריצה והמוסר הכפול."
העברת אוכלוסייה, בדרך-כלל בכפייה, מחבל ארץ אחד לחבל ארץ אחר. המניעים והסיבות לפעולת הטרנספר עשויים להיות פוליטיים, חברתיים, לאומיים, גזעיים או דתיים, וקבוצת האוכלוסייה המועברת היא בדרך כלל קבוצה הנבחנת באחד או יותר מגורמים אלה על ידי קבוצת המגרשים או קבוצה אחרת היושבת באותו חבל ארץ. במציאות הישראלית, רעיון הטרנספר עלה כמה פעמים, בין השאר על-ידי מאיר כהנה ומאוחר יותר, בשנות ה-90' ברעיון של "טרנספר בהסכמה" ע"י חבר הכנסת רחבעם זאבי (גנדי).
טרנספר הוא לא חוקי ומנוגד לדין הבין-לאומי: "אסורה העברה בכפייה של מוגנים, יחידים או רבים, וכן אסור גירושם של מוגנים מתוך שטח כבוש אל שטחה של המעצמה הכובשת או אל שטחה של כל מדינה אחרת, כבוש או שאינו כבוש, יהיה המניע להם אשר יהיה." (מתוך אמנת ז'נבה הרביעית, סעיף 49)