גושי ההתנחלויות הן מושג מעורפל וחסר הגדרה. השימוש העיקרי שלו הוא להבחין בין הישובים הישראליים אשר יסופחו לישראל, בין אם במסגרת סיפוח חד-צדדי ובין אם במסגרת הסכם קבע, לבין מאחזים והתנחלויות מבודדות, שלא יהיו חלק ממדינת ישראל בעתיד. הגדרת הגושים באופן מדויק היא קריטית לניהול שיח מדיני ענייני ומבוסס עובדות. הגדרת גושי ההתנחלויות משתנה לאורך הקשת הפוליטית, וקיימות תפיסות "מקסימליסטיות" של הגושים, וקיימות תפיסות יותר מתונות בהיקפן.

המשך קריאה

המושג 'כיבוש' הוא מושג שנוי במחלוקת, יש הטוענים כי מאחר שטרם 67' שטחי הגדה היו מסופחים לירדן (אשר כבשה אותם ב1948 וסיפחה אותם בשנת 1950) שלעולם לא קיבלה הכרה בינלאומית בריבונותה על הגדה, בצירוף העובדה שבשנת 1988 ויתרה על כל תביעותיה באזור, לא ניתן להגדיר את המצב בגדה ככיבוש משום שהשטח לא נכבש מידי ריבון אחר. מצד שני החוק הבינלאומי מגדיר כיבוש גם כשליטה זרה על אוכלוסיה אזרחית, אין חולק שתושביהם הפלסטינים של השטחים נמצאים תחת מצב של תפיסה לוחמתית (כפי שהגדיר זאת בית המשפט העליון), משום שהם אינם אזרחי ישראל אף שישראל שולטת בפועל באזור. האוכלוסייה הפלסטינית בגדה (שעל-פי הנתונים הרשמיים של מדינת ישראל מונה כ-2.9 מיליון) אינה כפופה לחוק הישראלי, אלא למשטר צבאי שמתבסס הן על החוק שהיה מקובל באזור לפני 1967, והן על צווים שמוציא המושל הצבאי מטעם ישראל. במסגרת המשטר הזה נשללות מהפלסטינים זכויות אדם וזכויות פוליטיות. על-פי עמדת ישראל, הפגיעה בזכויות אדם נובעת במידה רבה מהמתיחות הביטחונית המתמשכת, ומהצורך להתגונן מפני פעולות טרור המתבצעות נגד אזרחיה. אם כן, הכיבוש דה-פאקטו הוא מצב של שליטה צבאית על אוכלוסיה אזרחית.

המשך קריאה

מכשול פיזי שבחלקו חומת בטון ובחלקו האחר גדר המכילה אמצעי ניטור אלקטרוניים (גדר אינדיקטיבית). הגדר נבנתה ברובה בתוך שטח הגדה המערבית, והתוואי המתוכנן שלה חורג באופן מובהק מהקו הירוק (למשל באזור אריאל). גדר ההפרדה חוצצת בין חקלאים פלסטיניים לאדמתם, ובפועל מספחת שטח שנכבש במלחמת ששת-הימים. בתגובה לטענה זאת, עמדתה הרשמית של משרד הביטחון היא: "התוואי נרבע על-סמך שיקולים ביטחוניים אסטרטגיים. בעתיד, לכשיקבעו הסדרי קבע עם הרשות הפלסטינית, יקבע הגבול ואם יהיה צורך, ישונה תוואי הגדר." ב-9 ביולי 2004 נתן בית המשפט הבינלאומי בהאג את חוות דעתו בנוגע לגדר. בית הדין רשם את הבטחתה של ישראל כי המכשול ישמש רק כאמצעי ביטחון זמני. עם זאת הוא ציין כי קיים חשש כבד כי תוואי המכשול יצור עובדות בשטח שיובילו לסיפוח דה-פקטו של שטחים וישפיעו על קביעת הגבולות העתידיים בין ישראל למדינה פלסטינית.

המשך קריאה