מונח שנטבע בהסכמי אוסלו ומתייחס לשטחים שהועברו במסגרת ההסכמים לשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית. כיום, שטח A כולל כ-18% משטחי הגדה המערבית ובהם כל הערים וחלק מהכפרים הפלסטיניים, ומאז ההתנתקות גם את רצועת עזה, שבשליטת ממשלת חמאס. חשוב לציין שצה"ל פועל על בסיס יומי בתוך שטחי A, לרבות בתוך הערים הפלסטיניות.

המשך קריאה

חוק שנועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ומאחזים ביהודה ושומרון, שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים. לפי החוק, הקרקע אשר עליה בנויים הבתים תישאר בידי בעליה, אולם המדינה תפקיע מהם באופן גורף את זכויות השימוש בקרקע ותעביר אותן לממונה על הרכוש הממשלתי באזור הגדה המערבית בתמורה, יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום בגובה של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש בקרקע, או יקבלו קרקע חלופית. החוק אושר בכנסת ב-6.2.17, אך בג"צ הקפיא את כניסתו לתוקף עד לפסיקה בנוגע לחוקתיותו.

המשך קריאה

מכשול פיזי שבחלקו חומת בטון ובחלקו האחר גדר המכילה אמצעי ניטור אלקטרוניים (גדר אינדיקטיבית). הגדר נבנתה ברובה בתוך שטח הגדה המערבית, והתוואי המתוכנן שלה חורג באופן מובהק מהקו הירוק (למשל באזור אריאל). גדר ההפרדה חוצצת בין חקלאים פלסטיניים לאדמתם, ובפועל מספחת שטח שנכבש במלחמת ששת-הימים. בתגובה לטענה זאת, עמדתה הרשמית של משרד הביטחון היא: "התוואי נרבע על-סמך שיקולים ביטחוניים אסטרטגיים. בעתיד, לכשיקבעו הסדרי קבע עם הרשות הפלסטינית, יקבע הגבול ואם יהיה צורך, ישונה תוואי הגדר." ב-9 ביולי 2004 נתן בית המשפט הבינלאומי בהאג את חוות דעתו בנוגע לגדר. בית הדין רשם את הבטחתה של ישראל כי המכשול ישמש רק כאמצעי ביטחון זמני. עם זאת הוא ציין כי קיים חשש כבד כי תוואי המכשול יצור עובדות בשטח שיובילו לסיפוח דה-פקטו של שטחים וישפיעו על קביעת הגבולות העתידיים בין ישראל למדינה פלסטינית.

המשך קריאה