מונח שנטבע בהסכמי אוסלו ומתייחס לשטחים שהועברו במסגרת ההסכמים לשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית. כיום, שטח A כולל כ-18% משטחי הגדה המערבית ובהם כל הערים וחלק מהכפרים הפלסטיניים, ומאז ההתנתקות גם את רצועת עזה, שבשליטת ממשלת חמאס. חשוב לציין שצה"ל פועל על בסיס יומי בתוך שטחי A, לרבות בתוך הערים הפלסטיניות.
עוד מידע בנושא
הסכם ואי
הסכם בין ישראל לאש"ף שנועד לפרט צעדים למימוש הסכמי אוסלו ולקבוע לוח זמנים מדויק לביצוע הצעדים הנדרשים בהסכמים, תוך שמירה על הדדיות. ההסכם נחתם ב-23 באוקטובר 1998, על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ויושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. ישראל בצעה את הנסיגה הראשונה מתוך שלוש שנקבעו בהסכם אך סירבה להמשיך בנסיגות בטענה שהפלסטינים לא מלאו את חלקם בהסכם.
החלטה מועב"ט 2234
החלטה שאושרה במועצת הביטחון של האו"ם ב23.12.16, וקבעה שההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו בשנת 1967 בגדה המערבית ובירושלים המזרחית, המכונים על ידי מועצת הביטחון בשם "השטחים הפלסטינים הכבושים" אינן חוקיות. בהחלטה תמכו 14 מתוך 15 המדינות החברות במועצת הביטחון, תוך הימנעות של ארצות-הברית, אשר בחרה שלא לממש את זכות הוטו שלו במועצת הביטחון.
E1
בשמו המלא (East-1) הוא שטח בן 12 קילומטר רבועים בין ירושלים למעלה אדומים שסופח לשטח המוניציפלי של מעלה אדומים. בשנות ה-90 ישראל ייעדה את השטח לבניית שכונת מגורים ופרוייקטים נוספים שייצרו רצף התיישבות ישראלי בין מעלה אדומים לירושלים, אולם במשך שנים הפרוייקטים הוקפאו בלחץ בינלאומי. E1 הוא השטח המפריד בין ירושלים ממערב, מעלה אדומים ממזרח, אבו-דיס מדרום ושועאפט מצפון. בנייה וסיפוח של E1 תייצר חיץ החוצה את ציר הנסיעה הפלסטיני בין רמאללה לבית-לחם, ויבתר את "גוש דן" הפלסטיני, בצורה שתכשיל את הניסיון לייצר מדינה פלסטינית בעלת רציפות טריטוריאלית ורציפות תחבורתית. לפיכך, תוכניות בנייה ישראליות נחשבות לקביעה חד-צדדית של עובדות בשטח, ומעוררות התנגדות בינלאומית עזה.