מונח שנטבע בהסכמי אוסלו ומתייחס לשטחים שהועברו במסגרת ההסכמים לשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית. כיום, שטח A כולל כ-18% משטחי הגדה המערבית ובהם כל הערים וחלק מהכפרים הפלסטיניים, ומאז ההתנתקות גם את רצועת עזה, שבשליטת ממשלת חמאס. חשוב לציין שצה"ל פועל על בסיס יומי בתוך שטחי A, לרבות בתוך הערים הפלסטיניות.
עוד מידע בנושא
סעיף 49 באמנת ז'נבה הרביעית
אמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949, עוסקת בהגנה על אוכלוסייה אזרחית במלחמה בין מדינות או תחת תפיסה לוחמתית. סעיף 49 באמנה קובע כי "המעצמה הכובשת לא תעביר או תיישב אזרחים מתוך שטחה בחבלי הארץ שנכבשו". על-פי הדין הבינלאומי, ההתנחלויות מהוות הפרה של סעיף זה. קיימת מחלוקת בתוך ישראל, האם באמת מתבצעת הפרה של אמנת ז'נבה, אך אין ספק שישראל מעודדת התיישבות של אזרחים מתוך שטחה הריבוני בתוך שטח שאינו חלק ממדינת ישראל הריבונית, היות והוא מעולם לא סופח.
החלטה 181
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית (על 55% מהשטח) ופלסטינית (על 45% מהשטח). על-פי התוכנית, ירושלים הייתה אמורה להיות תחת משטר בין-לאומי. התוכנית התקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 וקיבלה את השם הרשמי: "החלטה מספר 181 של העצרת הכללית של האו"ם". בישראל היא מכונה לעתים קרובות "החלטת כ"ט בנובמבר".
חוק ההסדרה
חוק שנועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ומאחזים ביהודה ושומרון, שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית של פלסטינים. לפי החוק, הקרקע אשר עליה בנויים הבתים תישאר בידי בעליה, אולם המדינה תפקיע מהם באופן גורף את זכויות השימוש בקרקע ותעביר אותן לממונה על הרכוש הממשלתי באזור הגדה המערבית בתמורה, יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום בגובה של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש בקרקע, או יקבלו קרקע חלופית. החוק אושר בכנסת ב-6.2.17, אך בג"צ הקפיא את כניסתו לתוקף עד לפסיקה בנוגע לחוקתיותו.