מאפריקאנס – הפרדה. מדיניות ההפרדה הגזעית שהונהגה בדרום-אפריקה משנת 1948 ועד 1994. מדיניות זה הייתה גזענית והושתתה על עקרונות של הפרדה גזעית, ומתן זכויות יתר לאוכלוסייה הלבנה. מדיניות האפרטהייד של המשטר הדרום-אפריקאי ספגה גינויים הולכים וגוברים של הקהילה הבינלאומית, ובראשה, האו"ם. בהדרגה מצאה עצמה דרום-אפריקה מבודדת בשדה הבינלאומי. נגזרו עליה סנקציות כלכליות, אמברגו על מסחר בנשק, הרחקה ממוסדות בינלאומיים והחרמה באירועי תרבות וספורט. המונח אפרטהייד הפך למילת גנאי נרדפת לגזענות שיטתית, לאפליה ממוסדת, ולהתעלמות מוצהרת מזכויותיו של ציבור שלם החי במדינה כלשהי. חשוב לציין כי ממשלת ישראל המשיכה לקיים יחסים דיפלומטיים וסחר בנשק עם דרום-אפריקה גם כאשר שאר העולם ניתק את הקשרים עם המשטר, שנתפס כגזעני ולא-לגיטימי. בהקשר של הסכסוך, סיפוח של הגדה המערבית ואי-מתן זכויות מלאות (אזרוח) של מיליוני הפלסטינים, יצור מצב בו הפלסטינים מנועים מלקחת חלק במשחק הדמוקרטי, להיאבק על משאבים ועל סדר העדיפויות הלאומי. הדרה של מיליוני בני-אדם שחיים במדינה, על-בסיס השיוך הלאומי, האתני או הדתי שלהם, יהפוך את מדינת ישראל למדינה בה יש אזרחים יהודיים סוג א', ונתינים פלסטיניים חסרי זכות בחירה.

המשך קריאה

תוכנית מדינית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. התוכנית הוצגה על-ידי נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש הבן ביוני 2002. התוכנית מציעה פתרון רב-שלבי לסכסוך הישראלי-פלסטיני בתוך כ-3 שנים. ראש-ממשלת ישראל, אריאל שרון, הודיע על תמיכתו בתוכנית בנאומו בכנס הרצליה ה-3 בשנת 2002. עיקרי התוכנית היו – הכרה ישראלית בזכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית; מאבק רציני ויעיל של הרשות הפלסטינית בטרור; רפורמה מדינית ודמוקרטיזציה של הרשות הפלסטינית; הקפאת כל הבנייה בהתנחלויות ופירוק מאחזים שהוקמו לאחר מרץ 2001; הפסקת פעולות התקפיות כלפי אזרחים, לרבות גירוש והריסת בתים ותשתיות; מאמץ ישראלי לנירמול חיי הפלסטינים ומתן סיוע הומניטרי לפלסטינים; נסיגה ישראלית משטחים פלסטיניים שנכבשו אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה). בסופה של מפת הדרכים אמורים הצדדים לדון ולחתום על הסדר הקבע שיהווה הסכם שלום אמיתי וסופי בין הצדדים.

המשך קריאה