סגר הוא מצור המוטל על האוכלוסייה הפלסטינית, לרוב בצידוק בטחוני. סגר מגביל תושבים, סחורות, כלי שיט או כלי טיס מלצאת או להיכנס לאזור מוגדר. בניגוד לעוצר, סגר מאפשר תנועה בתוך תחומי הסגר. הסגר פוגע קודם כל בחופש התנועה וכן בשירותי הרפואה שניתנו לתושבי השטחים. במהלך חגים ומועדים בישראל, כמו גם בעקבות מאורעות ביטחוניים, מוקשחים תנאי הסגר. בזמן זה, גם היתרים שהונפקו כדין ולתאריכים תקפים, לא יכובדו בכניסה למעברי לשטחי מדינת ישראל. הסגר אינו מונע בהכרח מעבר בין ישובים פלסטינים או תנועה בתוך היישוב הפלסטיני עצמו.
עוד מידע בנושא
E1
בשמו המלא (East-1) הוא שטח בן 12 קילומטר רבועים בין ירושלים למעלה אדומים שסופח לשטח המוניציפלי של מעלה אדומים. בשנות ה-90 ישראל ייעדה את השטח לבניית שכונת מגורים ופרוייקטים נוספים שייצרו רצף התיישבות ישראלי בין מעלה אדומים לירושלים, אולם במשך שנים הפרוייקטים הוקפאו בלחץ בינלאומי. E1 הוא השטח המפריד בין ירושלים ממערב, מעלה אדומים ממזרח, אבו-דיס מדרום ושועאפט מצפון. בנייה וסיפוח של E1 תייצר חיץ החוצה את ציר הנסיעה הפלסטיני בין רמאללה לבית-לחם, ויבתר את "גוש דן" הפלסטיני, בצורה שתכשיל את הניסיון לייצר מדינה פלסטינית בעלת רציפות טריטוריאלית ורציפות תחבורתית. לפיכך, תוכניות בנייה ישראליות נחשבות לקביעה חד-צדדית של עובדות בשטח, ומעוררות התנגדות בינלאומית עזה.
הסכם השלום עם מצרים
במרץ 1979, נחתם הסכם שלום עם מצרים בין נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ראש-ממשלת ישראל, מנחם בגין, ונשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר כשנה לאחר שנחתמו הסכמי קמפ דייויד (1978) אשר היו הסכמי מסגרת לשלום במזרח התיכון . הסכם השלום מורה על סיום מצב המלחמה בין ישראל למצרים, קובע את הגבול הקבוע בין שתי המדינות, מורה על פירוז אזור הגבול ועל דילול כוחות הצבא בסיני, וכן על כינון יחסי שכנות נורמליים כמקובל במשפט הבינלאומי. כמו כן מורה ההסכם על הקמת כוח צבאי רב-לאומי שיפקח על ביצוע ההסכם בסיני. ההסכם מכיל נספח העוסק במתן שלטון עצמי לפלסטינים ברצועת עזה ובגדה המערבית. נספח זה הוא החלק היחיד בהסכם שלא יושם בסופו של דבר.
אפרטהייד
מאפריקאנס – הפרדה. מדיניות ההפרדה הגזעית שהונהגה בדרום-אפריקה משנת 1948 ועד 1994. מדיניות זה הייתה גזענית והושתתה על עקרונות של הפרדה גזעית, ומתן זכויות יתר לאוכלוסייה הלבנה. מדיניות האפרטהייד של המשטר הדרום-אפריקאי ספגה גינויים הולכים וגוברים של הקהילה הבינלאומית, ובראשה, האו"ם. בהדרגה מצאה עצמה דרום-אפריקה מבודדת בשדה הבינלאומי. נגזרו עליה סנקציות כלכליות, אמברגו על מסחר בנשק, הרחקה ממוסדות בינלאומיים והחרמה באירועי תרבות וספורט. המונח אפרטהייד הפך למילת גנאי נרדפת לגזענות שיטתית, לאפליה ממוסדת, ולהתעלמות מוצהרת מזכויותיו של ציבור שלם החי במדינה כלשהי. חשוב לציין כי ממשלת ישראל המשיכה לקיים יחסים דיפלומטיים וסחר בנשק עם דרום-אפריקה גם כאשר שאר העולם ניתק את הקשרים עם המשטר, שנתפס כגזעני ולא-לגיטימי. בהקשר של הסכסוך, סיפוח של הגדה המערבית ואי-מתן זכויות מלאות (אזרוח) של מיליוני הפלסטינים, יצור מצב בו הפלסטינים מנועים מלקחת חלק במשחק הדמוקרטי, להיאבק על משאבים ועל סדר העדיפויות הלאומי. הדרה של מיליוני בני-אדם שחיים במדינה, על-בסיס השיוך הלאומי, האתני או הדתי שלהם, יהפוך את מדינת ישראל למדינה בה יש אזרחים יהודיים סוג א', ונתינים פלסטיניים חסרי זכות בחירה.