הסכם בין ישראל לאש"ף שנועד לפרט צעדים למימוש הסכמי אוסלו ולקבוע לוח זמנים מדויק לביצוע הצעדים הנדרשים בהסכמים, תוך שמירה על הדדיות. ההסכם נחתם ב-23 באוקטובר 1998, על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ויושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. ישראל בצעה את הנסיגה הראשונה מתוך שלוש שנקבעו בהסכם אך סירבה להמשיך בנסיגות בטענה שהפלסטינים לא מלאו את חלקם בהסכם.
ועידת מדריד היא ועידה בינלאומית שנערכה במדריד, בירת ספרד, בשלהי שנת 1991, במטרה לקדם את תהליך השלום בין ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב. את הוועידה כינסו במשותף נשיאי ארה"ב וברה"מ, שהזמינו אליה את נציגי ממשלות ישראל, סוריה, ירדן, לבנון ומצרים, ובנוסף, נציגי האיחוד האירופאי. בוועידת מדריד הותוו למעשה הערוצים הרשמיים המשמשים בתהליך השלום הישראלי-ערבי עד היום – הערוץ הבילטרלי (דו-צדדי), שבו נושאת ונותנת מדינת ישראל מול כל צד ערבי בנפרד, והערוץ המולטילטרלי (רב-צדדי), שבו נערכים דיונים רבי משתתפים בעיקר בנושאים בעלי זיקה משותפת כגון פיתוח כלכלי, איכות סביבה, מים וכדומה. ועידת מדריד היוותה נקודת מפנה היסטורית ביחסי ישראל – מדינות ערב. הייתה זו הפעם הראשונה בה מדינות ערב (למעט מצרים, שכבר חתמה על הסכם שלום עם ישראל) הכירו בישראל והסכימו לקיומה. הועידה הובילה למהלך של שיחות ישירות מול ממשלות ערב. ועידת מדריד הובילה לשיחות דו-צדדיות עם ירדן, שהגיעו לשיאן בהסכם השלום בין המדינות בשנת 1994.
מאחזים הם למעשה התנחלויות אשר הוקמו על ידי מדינת ישראל או, לחלופין, על ידי ארגוני מתנחלים בגיבוי המועצות המקומיות באופן רשמי ולא חוקי. ממשלת ישראל החליטה בשנת 1996 שלא להקים עוד התנחלויות חדשות, אך כדי לעקוף את המחויבות הפוליטית והבינלאומית, הקימה את ההתנחלויות באופן לא רשמי, וקראה להן: "מאחזים בלתי חוקיים" או "מאחזים בלתי מורשים".
תנועת ההתנגדות האיסאלמית. תנועה אסלאמיסטית-סונית פונדמנטליסטית פלסטינית, המוגדרת על ידי מדינות רבות כארגון טרור, ביניהן גם על ידי ישראל. על פי הצהרות פומביות, תנועת חמאס מחולקת לשלוש זרועות: (1) זרוע פוליטית-מדינית; (2) זרוע צבאית "עז א-דין אל קאסם"(3) זרוע אזרחית (דעווה), הפועלת לרווחת הציבור הרחב, בהפעלת מרפאות, מתן צדקה, חלוקת מזון, והקמת בתי ספר, ובהשפעת פעילות הרווחה מגייסת תומכים רבים לחמאס.