סדרה של הסכמים שנחתמו בין ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. הסכמי אוסלו תקפים ומיושמים עד היום. הראשון מבין שני הסכמים הידוע בשם אוסלו א'. ביסס את ההכרה ההדדית בין הצדדים. בין השאר, ישראל הכירה באש"ף כבנציגו החוקי והלגיטימי של העם הפלסטיני. בין השאר, אש"ף הכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון. נחתם בחשאי באוסלו ב-20 באוגוסט 1993 על ידי שמעון פרס ומחמוד עבאס. בשלב השני, הידוע בשם אוסלו ב'- נחתם הסכם אשר העניק לפלסטינים שלטון עצמי בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה, וכן ב-450 כפרים פלסטינים, וקיבע למעשה את החלוקה לשטחי A, B, C (פירוט בערך נפרד). נחתם ב-28 בספטמבר 1995 בוושינגטון על ידי יצחק רבין ויאסר ערפאת. מספר שבועות לאחר חתימת ההסכם, יצחק רבין נרצח, ומחליפו, שמעון פרס, המשיך ביישום ההסכם.

המשך קריאה

החלטה שנתקבלה במועצת הביטחון של האו"ם לאחר מלחמת ששת הימים. עיקרי ההחלטה הם נסיגה ישראלית לקווי ה-4 ביוני 1967, סיום הלוחמה והכרה בריבונתן של המדינות באזור, ופתרון צודק לבעיית הפליטים.

המשך קריאה

אדמות מדינה הן שטחים בבעלות המדינה, שאמורים להיות מיועדים לשימושים שונים של הציבור. בגדה המערבית אמורה ישראל לייעד אדמות אלה עבור צרכי הציבור הפלסטיני, אך בפועל, למעלה מ-97% מהקצאות של אדמות ציבוריות אלו מוקצות לצרכי המתנחלים. "אדמות מדינה" מהוות כ-75% מהשטח המוניציפאלי של ההתנחלויות ו-66% מהשטח הבנוי בהן, אף-על פי שהאוכלוסייה הפלסטינית מהווה כ-88% מתושבי הגדה המערבית.

המשך קריאה