יריב אופנהיימר, לשעבר מזכ"ל תנועת "שלום עכשיו" מעביר הרצאה על הסכסוך, החזון הציוני, ועתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
עוד מידע בנושא
ועידת מדריד
ועידת מדריד היא ועידה בינלאומית שנערכה במדריד, בירת ספרד, בשלהי שנת 1991, במטרה לקדם את תהליך השלום בין ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב. את הוועידה כינסו במשותף נשיאי ארה"ב וברה"מ, שהזמינו אליה את נציגי ממשלות ישראל, סוריה, ירדן, לבנון ומצרים, ובנוסף, נציגי האיחוד האירופאי. בוועידת מדריד הותוו למעשה הערוצים הרשמיים המשמשים בתהליך השלום הישראלי-ערבי עד היום – הערוץ הבילטרלי (דו-צדדי), שבו נושאת ונותנת מדינת ישראל מול כל צד ערבי בנפרד, והערוץ המולטילטרלי (רב-צדדי), שבו נערכים דיונים רבי משתתפים בעיקר בנושאים בעלי זיקה משותפת כגון פיתוח כלכלי, איכות סביבה, מים וכדומה. ועידת מדריד היוותה נקודת מפנה היסטורית ביחסי ישראל – מדינות ערב. הייתה זו הפעם הראשונה בה מדינות ערב (למעט מצרים, שכבר חתמה על הסכם שלום עם ישראל) הכירו בישראל והסכימו לקיומה. הועידה הובילה למהלך של שיחות ישירות מול ממשלות ערב. ועידת מדריד הובילה לשיחות דו-צדדיות עם ירדן, שהגיעו לשיאן בהסכם השלום בין המדינות בשנת 1994.
התנחלויות
התנחלויות הן ישובים אזרחיים אשר הוקמו מעבר לקו הירוק, רובן בגדה המערבית. ממשלות ישראל הקימו בגדה 131 התנחלויות רשמיות. על-פי מערכת החוקים הקיימת בשטחים הכבושים, התנחלויות יחשבו "חוקיות" רק אם יעמדו בכל הקריטריונים הבאים: הממשלה החליטה באופן רשמי על הקמת ההתנחלות; הקרקע הוקצתה כדין להתנחלות ואיננה קרקע פרטית של פלסטינים; קיימת תכנית בנייה מאושרת ובתוקף; ההתנחלות נמצאת בתוך תחום שיפוט שנקבע בצו ע"י אלוף פיקוד המרכז. התנחלות שלא ממלאת אחר אחד מהתנאים הנ"ל –איננה חוקית לפי חוקי מדינת ישראל. ההתנחלויות אינן חוקיות בעניו של החוק הבינלאומי אך זכו בהכרה "דה פקטו" כחלק מהסכמי אוסלו משנת 1993.
הסכמי אוסלו
סדרה של הסכמים שנחתמו בין ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף), כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. הסכמי אוסלו תקפים ומיושמים עד היום.
הראשון מבין שני הסכמים הידוע בשם אוסלו א'. ביסס את ההכרה ההדדית בין הצדדים. בין השאר, ישראל הכירה באש"ף כבנציגו החוקי והלגיטימי של העם הפלסטיני. בין השאר, אש"ף הכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון. נחתם בחשאי באוסלו ב-20 באוגוסט 1993 על ידי שמעון פרס ומחמוד עבאס.
בשלב השני, הידוע בשם אוסלו ב'- נחתם הסכם אשר העניק לפלסטינים שלטון עצמי בערים הפלסטיניות בגדה וברצועה, וכן ב-450 כפרים פלסטינים, וקיבע למעשה את החלוקה לשטחי A, B, C (פירוט בערך נפרד). נחתם ב-28 בספטמבר 1995 בוושינגטון על ידי יצחק רבין ויאסר ערפאת. מספר שבועות לאחר חתימת ההסכם, יצחק רבין נרצח, ומחליפו, שמעון פרס, המשיך ביישום ההסכם.