חושפים את האמת על נתיב האבות, כמה עובדות שהימין לא רוצה שתדעו.
עוד מידע בנושא
גדר ההפרדה
מכשול פיזי שבחלקו חומת בטון ובחלקו האחר גדר המכילה אמצעי ניטור אלקטרוניים (גדר אינדיקטיבית). הגדר נבנתה ברובה בתוך שטח הגדה המערבית, והתוואי המתוכנן שלה חורג באופן מובהק מהקו הירוק (למשל באזור אריאל). גדר ההפרדה חוצצת בין חקלאים פלסטיניים לאדמתם, ובפועל מספחת שטח שנכבש במלחמת ששת-הימים. בתגובה לטענה זאת, עמדתה הרשמית של משרד הביטחון היא: "התוואי נרבע על-סמך שיקולים ביטחוניים אסטרטגיים. בעתיד, לכשיקבעו הסדרי קבע עם הרשות הפלסטינית, יקבע הגבול ואם יהיה צורך, ישונה תוואי הגדר." ב-9 ביולי 2004 נתן בית המשפט הבינלאומי בהאג את חוות דעתו בנוגע לגדר. בית הדין רשם את הבטחתה של ישראל כי המכשול ישמש רק כאמצעי ביטחון זמני. עם זאת הוא ציין כי קיים חשש כבד כי תוואי המכשול יצור עובדות בשטח שיובילו לסיפוח דה-פקטו של שטחים וישפיעו על קביעת הגבולות העתידיים בין ישראל למדינה פלסטינית.
גוש אמונים/מועצת יש"ע
גוש אמונים היא תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים (פברואר 1974) הפועלת לחידוש ההתיישבות היהודית בגדה המערבית. במרוץ השנים, התנועה שינתה את שמה למועצת יש"ע (יהודה שומרון ועזה, 1980). מועצת יש"ע עמדה במרכז מספר פרשיות שחיתות ומעילה הקשורות בהעברת תקציבים ממשלתיים למועצת יש"ע למטרות הקמת עשרות מאחזים בלתי-חוקיים ברחבי הגדה המערבית.
מתוך אתר מועצת יש"ע: "מועצת יש"ע פועלת לביסוס והרחבת מפעל ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון באמצעים פוליטיים, משפטיים והסברתיים, מתוך ראייתו כחלק מרכזי בהגשמת הציונות בדורות האחרונים. מועצת יש"ע הינה גוף שוחר שלום, אולם אנו נשענים על זכותנו המוסרית והטבעית על ארץ ישראל, ומתנגדים למסירת חלקים ממנה לאויב. שבענו מרורים מהבטחות הסרק של הפלשתינים ומהניסיונות הקודמים להגיע להישגים מדיניים באמצעות נסיגות."
שטח A
מונח שנטבע בהסכמי אוסלו ומתייחס לשטחים שהועברו במסגרת ההסכמים לשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית. כיום, שטח A כולל כ-18% משטחי הגדה המערבית ובהם כל הערים וחלק מהכפרים הפלסטיניים, ומאז ההתנתקות גם את רצועת עזה, שבשליטת ממשלת חמאס. חשוב לציין שצה"ל פועל על בסיס יומי בתוך שטחי A, לרבות בתוך הערים הפלסטיניות.