סרטו המראה בשלושים שניות את מחיר הכיבוש ומה יהיה מחירו של סיפוח השטחים הכבושים.
עוד מידע בנושא
הסכם ואי
הסכם בין ישראל לאש"ף שנועד לפרט צעדים למימוש הסכמי אוסלו ולקבוע לוח זמנים מדויק לביצוע הצעדים הנדרשים בהסכמים, תוך שמירה על הדדיות. ההסכם נחתם ב-23 באוקטובר 1998, על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ויושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. ישראל בצעה את הנסיגה הראשונה מתוך שלוש שנקבעו בהסכם אך סירבה להמשיך בנסיגות בטענה שהפלסטינים לא מלאו את חלקם בהסכם.
ועידת קמפ-דייויד (2000)
ועידת קמפ דייוויד לשלום במזרח התיכון הייתה ועידה שנערכה ביולי 2000 בקמפ דייויד שבמרילנד, בראשות נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, ראש-ממשלת ישראל, אהוד ברק, ויושב-ראש הרשות הפלסטינית, יאסר עראפת. לאחר שבועיים של דיונים, הועידה הסתיימה ללא כל הסכם שנחתם.
עם חזרתו לישראל, אהוד ברק הכריז: "לא הצלחנו כי שכנינו הפלסטיניים עדיין לא הפנימו כי בשביל שלום אמת צריך לוותר על חלק מהחלומות. לא הצלחנו כי לא מצאנו פרטנר המוכן להכרעות בכל הנושאים"
בעקבות הכרזה זו, התקבע מטבע הלשון "אין פרטנר" בתודעה הציבורית הישראלית.
סגר
סגר הוא מצור המוטל על האוכלוסייה הפלסטינית, לרוב בצידוק בטחוני. סגר מגביל תושבים, סחורות, כלי שיט או כלי טיס מלצאת או להיכנס לאזור מוגדר. בניגוד לעוצר, סגר מאפשר תנועה בתוך תחומי הסגר. הסגר פוגע קודם כל בחופש התנועה וכן בשירותי הרפואה שניתנו לתושבי השטחים. במהלך חגים ומועדים בישראל, כמו גם בעקבות מאורעות ביטחוניים, מוקשחים תנאי הסגר. בזמן זה, גם היתרים שהונפקו כדין ולתאריכים תקפים, לא יכובדו בכניסה למעברי לשטחי מדינת ישראל. הסגר אינו מונע בהכרח מעבר בין ישובים פלסטינים או תנועה בתוך היישוב הפלסטיני עצמו.