פעם הראשונה שהגדה המערבית הופיעו בלב המאבק המשפטי הייתה בשנת 1978, בבג"ץ הקרוי בג"ץ בית אל. העתירה התנגדה לתפיסת קרקעות מעובדות בצו של המושל הצבאי בשכם ולהקמת התנחלויות על קרקעות אלו. הטיעון לטובת הקמת ההתנחלויות על הקרקע, לכאורה בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי, היה כי הן יהיו חלק מהמערך הביטחוני באזור. השופטים הצטרפו פה אחד לחוות הדעת, שקבעה כי "נוכחותם בשטח של יישובים – אפילו אזרחיים – של אזרחי המעצמה המחזיקה תורמת תרומה נכבדה למצב הביטחוני שבאותו שטח ומקילה על הצבא את מילוי תפקידו" העתירה נדחתה.

המשך קריאה

גוש אמונים היא תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים (פברואר 1974) הפועלת לחידוש ההתיישבות היהודית בגדה המערבית. במרוץ השנים, התנועה שינתה את שמה למועצת יש"ע (יהודה שומרון ועזה, 1980). מועצת יש"ע עמדה במרכז מספר פרשיות שחיתות ומעילה הקשורות בהעברת תקציבים ממשלתיים למועצת יש"ע למטרות הקמת עשרות מאחזים בלתי-חוקיים ברחבי הגדה המערבית. מתוך אתר מועצת יש"ע: "מועצת יש"ע פועלת לביסוס והרחבת מפעל ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון באמצעים פוליטיים, משפטיים והסברתיים, מתוך ראייתו כחלק מרכזי בהגשמת הציונות בדורות האחרונים. מועצת יש"ע הינה גוף שוחר שלום, אולם אנו נשענים על זכותנו המוסרית והטבעית על ארץ ישראל, ומתנגדים למסירת חלקים ממנה לאויב. שבענו מרורים מהבטחות הסרק של הפלשתינים ומהניסיונות הקודמים להגיע להישגים מדיניים באמצעות נסיגות."

המשך קריאה