Special Privileged Partnership מעמד שותפות מיוחד, המעניק למדינה לא חברה באיחוד האירופאי, את כל הזכויות וההטבות שיש לחברות מלאות, ללא השתתפות במוסדות האיחוד. בדצמבר 2013, האיחוד האירופאי הציע לשדרג את היחסים הבילטרליים בין ישראל לאיחוד לדרגת SPP, במידה וייחתם הסכם קבע עם הפלסטינים. בינואר 2016, האיחוד האירופאי חידש את ההצעה. ממשלת ישראל לא הגיבה להצעה.
בשמו המלא (East-1) הוא שטח בן 12 קילומטר רבועים בין ירושלים למעלה אדומים שסופח לשטח המוניציפלי של מעלה אדומים. בשנות ה-90 ישראל ייעדה את השטח לבניית שכונת מגורים ופרוייקטים נוספים שייצרו רצף התיישבות ישראלי בין מעלה אדומים לירושלים, אולם במשך שנים הפרוייקטים הוקפאו בלחץ בינלאומי. E1 הוא השטח המפריד בין ירושלים ממערב, מעלה אדומים ממזרח, אבו-דיס מדרום ושועאפט מצפון. בנייה וסיפוח של E1 תייצר חיץ החוצה את ציר הנסיעה הפלסטיני בין רמאללה לבית-לחם, ויבתר את "גוש דן" הפלסטיני, בצורה שתכשיל את הניסיון לייצר מדינה פלסטינית בעלת רציפות טריטוריאלית ורציפות תחבורתית. לפיכך, תוכניות בנייה ישראליות נחשבות לקביעה חד-צדדית של עובדות בשטח, ומעוררות התנגדות בינלאומית עזה.
תוכנית לחלוקת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים בין ישראל לבין מדינות ערב ותושבי השטחים הפלסטינים. הוגשה בשנת 1967 על ידי יגאל אלון, שר העבודה דאז, לראש הממשלה לוי אשכול. על פי תוכנית אלון, גבולה המזרחי של מדינת ישראל יעבור בנהר הירדן, ימשיך דרך מרכזו של ים המלח ולאורך הגבול המנדטורי באזור הערבה. באזור העיר יריחו תיסוג ישראל מרצועה צרה שתקשר בין ממלכת ירדן לבין הרי השומרון. בנוסף, רובם המוחלט של שטחי הגדה המערבית, חבל עזה וסיני יינתן לתושבים הערבים של האזור. לישראל יסופחו בקעת הירדן וחלקם המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שהיו מיושבים בדלילות. הגבול יגיע עד חברון. בנוסף, ישראל תשמור ברשותה אזורים נוספים בעלי חשיבות ביטחונית, כגון ההרים שסביב פרוזדור ירושלים (אזור גוש עציון, הרי בנימין וירושלים המזרחית), דרום רצועת עזה וחלקים מסיני.
הרשות הפלסטינית היא הגוף המנהל והמייצג של העם הפלסטיני. הוקמה מכוחו של הסכם הביניים שנחתם בין מדינת ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) במאי 1994 ("הסכם אוסלו ב'"). בינואר 1996 נערכו בחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ויאסר ערפאת נבחר ליו"ר הרשות. הבחירות האחרונות לנשיאות ולמועצה המחוקקת נערכו בינואר 2005, אז נבחר מחמוד עבאס (אבו מאזן) לתפקיד היו"ר. יו"ר הרשות הפלסטינית מופקד על ניהול ענייני החוץ והביטחון של הרשות, בעוד ניהול ענייני הפנים והחברה מופקד בידי הממשלה הפלסטינית. הממשלה מוקמת על בסיס הצבעת אמון במועצה המחוקקת הפלסטינית (הפרלמנט הפלסטיני), המונה 132 חברים שמחציתם נבחרים בבחירות ישירות ומחציתם בבחירות מקומיות.