הסכם השלום עם ירדן נחתם ב-26 באוקטובר 1994 והסדיר את היחסים, הגבולות וחלוקת המשאבים בין ישראל לירדן. על ההסכם חתמו ראש-הממשלה יצחק רבין, וחוסיין, מלך ירדן. סעיפי הנורמליזציה ושיתוף הפעולה הביטחוני, כמו גם בנושאי העקורים והר-הבית, היוו בסיס לכינון יחסים המושתתים על אינטרס משותף לשימור היציבות באזור. בין השאר, בהסכם השלום נוסחו התניות להסכם שלום עם הפלסטינים, בו תינתן לירדן עדיפות בחלוקת הנכסים הקדושים באגן הקדוש – "ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הקיים של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שייערך המשא-ומתן על מעמד הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה."

המשך קריאה

גושי ההתנחלויות הן מושג מעורפל וחסר הגדרה. השימוש העיקרי שלו הוא להבחין בין הישובים הישראליים אשר יסופחו לישראל, בין אם במסגרת סיפוח חד-צדדי ובין אם במסגרת הסכם קבע, לבין מאחזים והתנחלויות מבודדות, שלא יהיו חלק ממדינת ישראל בעתיד. הגדרת הגושים באופן מדויק היא קריטית לניהול שיח מדיני ענייני ומבוסס עובדות. הגדרת גושי ההתנחלויות משתנה לאורך הקשת הפוליטית, וקיימות תפיסות "מקסימליסטיות" של הגושים, וקיימות תפיסות יותר מתונות בהיקפן.

המשך קריאה

גוש אמונים היא תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים (פברואר 1974) הפועלת לחידוש ההתיישבות היהודית בגדה המערבית. במרוץ השנים, התנועה שינתה את שמה למועצת יש"ע (יהודה שומרון ועזה, 1980). מועצת יש"ע עמדה במרכז מספר פרשיות שחיתות ומעילה הקשורות בהעברת תקציבים ממשלתיים למועצת יש"ע למטרות הקמת עשרות מאחזים בלתי-חוקיים ברחבי הגדה המערבית. מתוך אתר מועצת יש"ע: "מועצת יש"ע פועלת לביסוס והרחבת מפעל ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון באמצעים פוליטיים, משפטיים והסברתיים, מתוך ראייתו כחלק מרכזי בהגשמת הציונות בדורות האחרונים. מועצת יש"ע הינה גוף שוחר שלום, אולם אנו נשענים על זכותנו המוסרית והטבעית על ארץ ישראל, ומתנגדים למסירת חלקים ממנה לאויב. שבענו מרורים מהבטחות הסרק של הפלשתינים ומהניסיונות הקודמים להגיע להישגים מדיניים באמצעות נסיגות."

המשך קריאה