הסכם נלווה להסכם אוסלו ב', שנחתם בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית ב-15 בינואר 1997. ההסכם עוסק בפריסה מחדש של צה"ל בחברון, העיר היחידה ממנה לא יצאו כוחות צה"ל בשלב הנסיגות הראשון שלאחר הסכם אוסלו ב'. ההסכם מחלק את חברון לשני אזורים: אזור אחד (H1) יעבור לשליטה פלסטינית מלאה והאזור השני (H2), שבו מרוכז היישוב היהודי בחברון וכן 40 אלף תושבים פלסטינים, יישאר בשליטתו של צה"ל.
עוד מידע בנושא
הרשות הפלסטינית
הרשות הפלסטינית היא הגוף המנהל והמייצג של העם הפלסטיני. הוקמה מכוחו של הסכם הביניים שנחתם בין מדינת ישראל לבין הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) במאי 1994 (הסכם אוסלו ב'). בינואר 1996 נערכו בחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית ויאסר ערפאת נבחר ליו"ר הרשות. הבחירות האחרונות לנשיאות ולמועצה המחוקקת נערכו בינואר 2005, אז נבחר מחמוד עבאס (אבו מאזן) לתפקיד היו"ר. יו"ר הרשות הפלסטינית מופקד על ניהול ענייני החוץ והביטחון של הרשות, בעוד ניהול ענייני הפנים והחברה מופקד בידי הממשלה הפלסטינית. הממשלה מוקמת על בסיס הצבעת אמון במועצה המחוקקת הפלסטינית (הפרלמנט הפלסטיני), המונה 132 חברים שמחציתם נבחרים בבחירות ישירות ומחציתם בבחירות מקומיות.
SPP
Special Privileged Partnership מעמד שותפות מיוחד, המעניק למדינה לא חברה באיחוד האירופאי, את כל הזכויות וההטבות שיש לחברות מלאות, ללא השתתפות במוסדות האיחוד. בדצמבר 2013, האיחוד האירופאי הציע לשדרג את היחסים הבילטרליים בין ישראל לאיחוד לדרגת SPP, במידה וייחתם הסכם קבע עם הפלסטינים. בינואר 2016, האיחוד האירופאי חידש את ההצעה. ממשלת ישראל לא הגיבה להצעה.
מאחזים בלתי חוקיים
מהם "מאחזים בלתי חוקיים"?
המאחזים הם למעשה התנחלויות שהוקמו על ידי ממשלות ישראל מאז שנות התשעים – אך באופן לא רשמי ולא חוקי. ממשלת ישראל החליטה בשנת 1996 שלא להקים עוד התנחלויות חדשות, אך כדי לעקוף את המחויבות הפוליטית והבינלאומית, הקימה את ההתנחלויות באופן לא רשמי, וקראה להן: "מאחזים בלתי חוקיים" או "מאחזים בלתי מורשים".