תוכנית מדינית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. התוכנית הוצגה על-ידי נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש הבן ביוני 2002. התוכנית מציעה פתרון רב-שלבי לסכסוך הישראלי-פלסטיני בתוך כ-3 שנים. ראש-ממשלת ישראל, אריאל שרון, הודיע על תמיכתו בתוכנית בנאומו בכנס הרצליה ה-3 בשנת 2002. עיקרי התוכנית היו – הכרה ישראלית בזכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית; מאבק רציני ויעיל של הרשות הפלסטינית בטרור; רפורמה מדינית ודמוקרטיזציה של הרשות הפלסטינית; הקפאת כל הבנייה בהתנחלויות ופירוק מאחזים שהוקמו לאחר מרץ 2001; הפסקת פעולות התקפיות כלפי אזרחים, לרבות גירוש והריסת בתים ותשתיות; מאמץ ישראלי לנירמול חיי הפלסטינים ומתן סיוע הומניטרי לפלסטינים; נסיגה ישראלית משטחים פלסטיניים שנכבשו אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה). בסופה של מפת הדרכים אמורים הצדדים לדון ולחתום על הסדר הקבע שיהווה הסכם שלום אמיתי וסופי בין הצדדים.

המשך קריאה

הזרם הקיצוני-דתי בימין המתנחלי, שמסרב לשתף פעולה עם המדינה, ומובל בעיקר על ידי צעירים. נוער הגבעות מקים באופן עצמאי מאחזים שאינם מגיעים לכדי תשתיות רציניות, ומתעמת עם כוחות הביטחון. פעילות נוער הגבעות משרתת היטב את האינטרסים של הממשלה ושל המתנחלים: המתנחלים מצדם מעלים את המחיר הציבורי והפוליטי של הפינוי, והממשלה מצדה יכולה להציג מצג לפיו היא עושה מאמצים ניכרים לטפל בנושא הטרור היהודי והפרות החוק של מתנחלים בשטחי הגדה המערבית.

המשך קריאה

מכשול פיזי שבחלקו חומת בטון ובחלקו האחר גדר המכילה אמצעי ניטור אלקטרוניים (גדר אינדיקטיבית). הגדר נבנתה ברובה בתוך שטח הגדה המערבית, והתוואי המתוכנן שלה חורג באופן מובהק מהקו הירוק (למשל באזור אריאל). גדר ההפרדה חוצצת בין חקלאים פלסטיניים לאדמתם, ובפועל מספחת שטח שנכבש במלחמת ששת-הימים. בתגובה לטענה זאת, עמדתה הרשמית של משרד הביטחון היא: "התוואי נרבע על-סמך שיקולים ביטחוניים אסטרטגיים. בעתיד, לכשיקבעו הסדרי קבע עם הרשות הפלסטינית, יקבע הגבול ואם יהיה צורך, ישונה תוואי הגדר." ב-9 ביולי 2004 נתן בית המשפט הבינלאומי בהאג את חוות דעתו בנוגע לגדר. בית הדין רשם את הבטחתה של ישראל כי המכשול ישמש רק כאמצעי ביטחון זמני. עם זאת הוא ציין כי קיים חשש כבד כי תוואי המכשול יצור עובדות בשטח שיובילו לסיפוח דה-פקטו של שטחים וישפיעו על קביעת הגבולות העתידיים בין ישראל למדינה פלסטינית.

המשך קריאה