הסכם בין ישראל לאש"ף שנועד לפרט צעדים למימוש הסכמי אוסלו ולקבוע לוח זמנים מדויק לביצוע הצעדים הנדרשים בהסכמים, תוך שמירה על הדדיות. ההסכם נחתם ב-23 באוקטובר 1998, על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ויושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. ישראל בצעה את הנסיגה הראשונה מתוך שלוש שנקבעו בהסכם אך סירבה להמשיך בנסיגות בטענה שהפלסטינים לא מלאו את חלקם בהסכם.
עוד מידע בנושא
הפקעת קרקעות
לאורך השנים השתמשה מדינת ישראל במספר דרכים על מנת להפוך קרקעות בגדה המערבית ל"אדמות מדינה" לטובת הרחבת התנחלויות. למושג "הפקעה" ישנה משמעות משפטית של שינוי מעמד הקרקע: הפיכתו מאדמה פרטית לאדמה ציבורית. בפועל, שינוי סטטוס הקרקעות משמש לצרכים מדיניים של הרחבת התנחלויות ולצרכי ציבור ובטחון. בין השיטות להפקעה: הכרזה על אדמות מדינה, הפקעה לצרכי ציבור, רישום ראשון, תפיסה לצרכים צבאיים, הפקעת זכויות באדמות נפקדים.
SPP
Special Privileged Partnership מעמד שותפות מיוחד, המעניק למדינה לא חברה באיחוד האירופאי, את כל הזכויות וההטבות שיש לחברות מלאות, ללא השתתפות במוסדות האיחוד. בדצמבר 2013, האיחוד האירופאי הציע לשדרג את היחסים הבילטרליים בין ישראל לאיחוד לדרגת SPP, במידה וייחתם הסכם קבע עם הפלסטינים. בינואר 2016, האיחוד האירופאי חידש את ההצעה. ממשלת ישראל לא הגיבה להצעה.
