העברת אוכלוסייה, בדרך-כלל בכפייה, מחבל ארץ אחד לחבל ארץ אחר. המניעים והסיבות לפעולת הטרנספר עשויים להיות פוליטיים, חברתיים, לאומיים, גזעיים או דתיים, וקבוצת האוכלוסייה המועברת היא בדרך כלל קבוצה הנבחנת באחד או יותר מגורמים אלה על ידי קבוצת המגרשים או קבוצה אחרת היושבת באותו חבל ארץ.  במציאות הישראלית, רעיון הטרנספר עלה כמה פעמים, בין השאר על-ידי מאיר כהנה ומאוחר יותר, בשנות ה-90' ברעיון של "טרנספר בהסכמה" ע"י חבר הכנסת רחבעם זאבי (גנדי). טרנספר הוא לא חוקי ומנוגד לדין הבין-לאומי: "אסורה העברה בכפייה של מוגנים, יחידים או רבים, וכן אסור גירושם של מוגנים מתוך שטח כבוש אל שטחה של המעצמה הכובשת או אל שטחה של כל מדינה אחרת, כבוש או שאינו כבוש, יהיה המניע להם אשר יהיה." (מתוך אמנת ז'נבה הרביעית, סעיף 49)

המשך קריאה

תוכנית בניין עיר, המכונה גם "תוכנית מתאר", היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו. אין לבצע פעולה במקרקעין אלא אם כן הוגשה תוכנית המאשרת את הפעולה. בהקשר של הסכסוך, כל הקמה של מאחז חדש, כל הרחבה של התנחלות קיימת, כל יחידת דיור חדשה שנבנית ללא אישור תוכנית מתאר, היא לא-חוקית בעליל. מפעל ההתנחלויות נבנה ברובו ללא אישור, ללא הקצאת קרקע וללא תב"ע, והוכשר בדיעבד על-ידי המדינה. קיימים מאחזים שלמים בגדה המערבית, שקיבלו צווי הריסה מהיום הראשון שהם נבנו, וצווים אלו לא נאכפו במשך שנים רבות.

המשך קריאה

גושי ההתנחלויות הן מושג מעורפל וחסר הגדרה. השימוש העיקרי שלו הוא להבחין בין הישובים הישראליים אשר יסופחו לישראל, בין אם במסגרת סיפוח חד-צדדי ובין אם במסגרת הסכם קבע, לבין מאחזים והתנחלויות מבודדות, שלא יהיו חלק ממדינת ישראל בעתיד. הגדרת הגושים באופן מדויק היא קריטית לניהול שיח מדיני ענייני ומבוסס עובדות. הגדרת גושי ההתנחלויות משתנה לאורך הקשת הפוליטית, וקיימות תפיסות "מקסימליסטיות" של הגושים, וקיימות תפיסות יותר מתונות בהיקפן.

המשך קריאה