עתירה של תנועת "שלום עכשיו" בדרישה להוציא לפועל צווי פינוי לשישה מאחזים לא חוקיים, זאת לאחר שבעתירה קודמת התחייב שר הבטחון לפנות את המאחזים אך נמנע מלעמוד בהבטחתו. העתירה העלתה על סדר היום את הימנעותם של מקבלי ההחלטות מלמלא אחר הבטחותיהם לבג"צ.

המשך קריאה

גוש אמונים היא תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים (פברואר 1974) הפועלת לחידוש ההתיישבות היהודית בגדה המערבית. במרוץ השנים, התנועה שינתה את שמה למועצת יש"ע (יהודה שומרון ועזה, 1980). מועצת יש"ע עמדה במרכז מספר פרשיות שחיתות ומעילה הקשורות בהעברת תקציבים ממשלתיים למועצת יש"ע למטרות הקמת עשרות מאחזים בלתי-חוקיים ברחבי הגדה המערבית. מתוך אתר מועצת יש"ע: "מועצת יש"ע פועלת לביסוס והרחבת מפעל ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון באמצעים פוליטיים, משפטיים והסברתיים, מתוך ראייתו כחלק מרכזי בהגשמת הציונות בדורות האחרונים. מועצת יש"ע הינה גוף שוחר שלום, אולם אנו נשענים על זכותנו המוסרית והטבעית על ארץ ישראל, ומתנגדים למסירת חלקים ממנה לאויב. שבענו מרורים מהבטחות הסרק של הפלשתינים ומהניסיונות הקודמים להגיע להישגים מדיניים באמצעות נסיגות."

המשך קריאה

מערבית - התנערות, התקוממות. שם שניתן לשתי תקופות של התקוממות אלימה, מאופיינת במעשי טרור, של הפלסטיניםכנגד ישראל. האינתיפאדות מהוות את אחד האספקטים החשובים ביותר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעשורים האחרונים. האינתיפאדה הראשונה (שעד פרוץ האינתיפאדה השנייה כונתה "האינתיפאדה") החלה ב-1987, והסתיימה עם ירידה במפלס האלימות בשנת 1991,  אף כי יש מי שטוענים שהסתיימה לחלוטין רק עם חתימת הסכמי אוסלו באוגוסט 1993 ויצירת הרשות הפלסטינית בתחילת 1994. האינתיפאדה השנייה, החלה בספטמבר 2000 ודעכה בהדרגה לאחר מבצע חומת מגן ב-2002. ההבדלים המהותיים בין שתי האינתיפאדות הם צורת הארגון, הפעילים בהן, התחום שבו התבצעו וצורת השימוש בנשק. בעוד שהאינתיפאדה הראשונה אופיינה בהשתתפות מאסיבית של האוכלוסייה, שימוש בנשק קר שכלל בעיקר יידוי אבנים ובקבוקי תבערה והוגבלה בעיקר לתחומי הקו הירוק, האינתיפאדה השנייה שהייתה הרבה יותר "מקצועית", הורחבה לכל תחומי ארץ ישראל, נעשה בה שימוש בנשק חם, מטעני חבלה והפעלת מחבלים מתאבדים. עם זאת, אחוז מצומצם יותר מקרב האוכלוסייה הפלסטינית השתתף בפועל בפעולות כנגד מדינת ישראל.

המשך קריאה