מונח שנטבע בהסכמי אוסלו ומתייחס לשטחים שהועברו במסגרת ההסכמים לשליטה אזרחית בלבד של הרשות הפלסטינית, בעוד השליטה הבטחונית נותרה בידי צה"ל. כיום, שטח B כולל כ-22% משטחי הגדה המערבית.
עוד מידע בנושא
בג"צ אלון מורה
פסיקה של בית המשפט העליון משנת 1979, שקבעה שיש לפנות את אלון מורה, שהוקמה על קרקע פרטית על-בסיס נימוקים בטחוניים. בית המשפט קבע את העיקרון לפיו אין לתפוס קרקע פרטית של תושבים פלסטיניים בגדה המערבית לצורך התיישבות יהודית אזרחית. העתירה הוגשה בשנת 1979 על-ידי פלסטינים, שדרשו כי בית המשפט יבטל את צו התפיסה של כ-5000 דונמים שבבעלותם. האדמות שהופקעו היו אמורות להיות מופנות לטובת הקמת אלון-מורה. בבית-המשפט טענה המדינה, כפי שנהגה עד אז, כי הקמת ההתנחלות נדרשת בשל קיומם של צרכים צבאיים.
בניגוד לעתירות שהוגשו עד בג"צ זה, הפעם הצטרפו כמשיבים לעתירה המתנחלים שהיו אמורים להתגורר באלון-מורה. המתנחלים דחו מכל וכל את עמדת המדינה, וטענו כי ההצדקה להקמת ההתנחלות היא אידיאולוגית וכי: "בכל המגעים וההבטחות הרבות שקבלנו משרי הממשלה ומעל לכל מראש הממשלה עצמו - רואים כולם בישוב אלון-מורה ישוב קבע של התנחלות יהודית לא פחות מדגניה או מנתניה."
בתצהיר מטעם העותרים, כתב הרמטכ"ל לשעבר, חיים בר-לב, כי "אלון-מורה, לפי מיטב הערכתי המקצועית, אינו תורם לביטחון ישראל".
בהתבסס על תצהיר בר-לב, שסותר את עמדת המדינה, ובהתבסס על עמדת המתנחלים, שגם היא סותרת את עמדת המדינה, הורה בית המשפט לצה"ל לפנות את ההתנחלות ולהשיב את הקרקעות לבעליהן, וקבע כי אין לתפוס קרקע פרטית של תושבים פלסטיניים בגדה המערבית לצורך התיישבות יהודית אזרחית.
המשך קריאה
מתווה קלינטון
מתווה קלינטון הוא שם למסמך המכיל את עקרונות הסכם הקבע שהציע נשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון ופורסם בדצמבר 2000 (לאחר פרוץ האינתיפאדה השניה). המתווה כלל ויתור פלסטיני על זכות השיבה, חלוקה של הר הבית- החלק העליון לפלסטין והחלק התחתון לישראל. חלוקת ירושלים והעיר העתיקה והקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, למעט גושי ההתיישבות הגדולים (מעלה אדומים, אריאל וגוש עציון) שיסופחו לישראל בתמורה לשטחים בתחומי הקו הירוק. השימוש הרווח במושג "מתווה קלינטון" הוא בנוגע לפתרון בירושלים, לפיו, השכונות בעלות רוב יהודי בירושלים המזרחית יסופחו לישראל, והשכונות בעלות רוב פלסטיני בירושלים המזרחית יוכרו כבירת פלסטין.
המשך קריאה
מכתב הקצינים
מכתב הקצינים הוא מכתב פומבי שנשלח לראש-ממשלת ישראל, מנחם בגין, בחודש מרץ 1978, בחתימתם של 348 מפקדים וחיילים במילואים, ובו מפצירים החותמים בבגין שיחתור לשלום עם מצרים ויעדיף את השגת השלום על פני רעיון ארץ ישראל השלמה.
בתחילת אפריל 1978, התקיימה הפגנת ענק בעקבות המכתב. מארגני ההפגנה, שהיו חלק מהחותמים על המכתב, הקימו את תנועת "שלום עכשיו", שנקראה על-שם אחת הכרזות שנתלתה על במת ההפגנה.
המשך קריאה