מונח שנטבע בהסכמי אוסלו ומתייחס לשטחים שהועברו במסגרת ההסכמים לשליטה אזרחית בלבד של הרשות הפלסטינית, בעוד השליטה הבטחונית נותרה בידי צה"ל. כיום, שטח B כולל כ-22% משטחי הגדה המערבית.
בקמפיין הבחירות שלו, הבטיח רבין לשנות את סדר העדיפויות. רבין הודיע שהפסקת ההתנחלויות היא אינטרס ישראלי וממשלתו קבעה (בהחלטת ממשלה מס' 360, מ-22/11/92) שלא לאפשר עוד בנייה חדשה בהתנחלויות, לא לאפשר קידום תכניות ואף לעצור בנייה שכבר החלה.
אמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949, עוסקת בהגנה על אוכלוסייה אזרחית במלחמה בין מדינות או תחת תפיסה לוחמתית. סעיף 49 באמנה קובע כי "המעצמה הכובשת לא תעביר או תיישב אזרחים מתוך שטחה בחבלי הארץ שנכבשו". על-פי הדין הבינלאומי, ההתנחלויות מהוות הפרה של סעיף זה. קיימת מחלוקת בתוך ישראל, האם באמת מתבצעת הפרה של אמנת ז'נבה, אך אין ספק שישראל מעודדת התיישבות של אזרחים מתוך שטחה הריבוני בתוך שטח שאינו חלק ממדינת ישראל הריבונית, היות והוא מעולם לא סופח.
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית (על 55% מהשטח) ופלסטינית (על 45% מהשטח). על-פי התוכנית, ירושלים הייתה אמורה להיות תחת משטר בין-לאומי. התוכנית התקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 וקיבלה את השם הרשמי: "החלטה מספר 181 של העצרת הכללית של האו"ם". בישראל היא מכונה לעתים קרובות "החלטת כ"ט בנובמבר".