תנועת ההתנגדות האיסאלמית. תנועה אסלאמיסטית-סונית פונדמנטליסטית פלסטינית, המוגדרת על ידי מדינות רבות כארגון טרור, ביניהן גם על ידי ישראל. על פי הצהרות פומביות, תנועת חמאס מחולקת לשלוש זרועות: (1) זרוע פוליטית-מדינית; (2) זרוע צבאית "עז א-דין אל קאסם"(3) זרוע אזרחית (דעווה), הפועלת לרווחת הציבור הרחב, בהפעלת מרפאות, מתן צדקה, חלוקת מזון, והקמת בתי ספר, ובהשפעת פעילות הרווחה מגייסת תומכים רבים לחמאס.

המשך קריאה

הצעה להסכם קבע ישראלי-פלסטיני שאותו ניסחו צוותים לא רשמיים בראשות יאסר עבד-רבו ויוסי ביילין בפיקוח ובתמיכה של ממשלת שווייץ. המסמך נחתם בשנת 2003 ומתבסס על מתווה קלינטון מדצמבר 2000. היוזמה מקיפה את כל סוגיות הליבה (ערך נפרד) ונושאים רבים הנוגעים לניהול היחסים בין ישראל לפלסטין. היוזמה אף מציעה מפה ולוח-זמנים ליישום ההסכם. עד היום, יוזמת ז'נבה נחשבת להצעה הקונקרטית ביותר לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ואומצה על-ידי תנועת "שלום עכשיו" בתור הצעה מדינית.

המשך קריאה

ועידת מדריד היא ועידה בינלאומית שנערכה במדריד, בירת ספרד, בשלהי שנת 1991, במטרה לקדם את תהליך השלום בין ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב. את הוועידה כינסו במשותף נשיאי ארה"ב וברה"מ, שהזמינו אליה את נציגי ממשלות ישראל, סוריה, ירדן, לבנון ומצרים, ובנוסף, נציגי האיחוד האירופאי. בוועידת מדריד הותוו למעשה הערוצים הרשמיים המשמשים בתהליך השלום הישראלי-ערבי עד היום – הערוץ הבילטרלי (דו-צדדי), שבו נושאת ונותנת מדינת ישראל מול כל צד ערבי בנפרד, והערוץ המולטילטרלי (רב-צדדי), שבו נערכים דיונים רבי משתתפים בעיקר בנושאים בעלי זיקה משותפת כגון פיתוח כלכלי, איכות סביבה, מים וכדומה. ועידת מדריד היוותה נקודת מפנה היסטורית ביחסי ישראל – מדינות ערב. הייתה זו הפעם הראשונה בה מדינות ערב (למעט מצרים, שכבר חתמה על הסכם שלום עם ישראל) הכירו בישראל והסכימו לקיומה. הועידה הובילה למהלך של שיחות ישירות מול ממשלות ערב. ועידת מדריד הובילה לשיחות דו-צדדיות עם ירדן, שהגיעו לשיאן בהסכם השלום בין המדינות בשנת 1994.

המשך קריאה