העברת אוכלוסייה, בדרך-כלל בכפייה, מחבל ארץ אחד לחבל ארץ אחר. המניעים והסיבות לפעולת הטרנספר עשויים להיות פוליטיים, חברתיים, לאומיים, גזעיים או דתיים, וקבוצת האוכלוסייה המועברת היא בדרך כלל קבוצה הנבחנת באחד או יותר מגורמים אלה על ידי קבוצת המגרשים או קבוצה אחרת היושבת באותו חבל ארץ.  במציאות הישראלית, רעיון הטרנספר עלה כמה פעמים, בין השאר על-ידי מאיר כהנה ומאוחר יותר, בשנות ה-90' ברעיון של "טרנספר בהסכמה" ע"י חבר הכנסת רחבעם זאבי (גנדי). טרנספר הוא לא חוקי ומנוגד לדין הבין-לאומי: "אסורה העברה בכפייה של מוגנים, יחידים או רבים, וכן אסור גירושם של מוגנים מתוך שטח כבוש אל שטחה של המעצמה הכובשת או אל שטחה של כל מדינה אחרת, כבוש או שאינו כבוש, יהיה המניע להם אשר יהיה." (מתוך אמנת ז'נבה הרביעית, סעיף 49)

המשך קריאה

מתווה קלינטון הוא שם למסמך המכיל את עקרונות הסכם הקבע שהציע נשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון ופורסם בדצמבר 2000 (לאחר פרוץ האינתיפאדה השניה). המתווה כלל ויתור פלסטיני על זכות השיבה, חלוקה של הר הבית- החלק העליון לפלסטין והחלק התחתון לישראל. חלוקת ירושלים והעיר העתיקה והקמת מדינה פלסטינית עצמאית בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, למעט גושי ההתיישבות הגדולים (מעלה אדומים, אריאל וגוש עציון) שיסופחו לישראל בתמורה לשטחים בתחומי הקו הירוק. השימוש הרווח במושג "מתווה קלינטון" הוא בנוגע לפתרון בירושלים, לפיו, השכונות בעלות רוב יהודי בירושלים המזרחית יסופחו לישראל, והשכונות בעלות רוב פלסטיני בירושלים המזרחית יוכרו כבירת פלסטין.

המשך קריאה

לאורך השנים השתמשה מדינת ישראל במספר דרכים על מנת להפוך קרקעות בגדה המערבית ל"אדמות מדינה" לטובת הרחבת התנחלויות. למושג "הפקעה" ישנה משמעות משפטית של שינוי מעמד הקרקע: הפיכתו מאדמה פרטית לאדמה ציבורית. בפועל, שינוי סטטוס הקרקעות משמש לצרכים מדיניים של הרחבת התנחלויות ולצרכי ציבור ובטחון. בין השיטות להפקעה: הכרזה על אדמות מדינה, הפקעה לצרכי ציבור, רישום ראשון, תפיסה לצרכים צבאיים, הפקעת זכויות באדמות נפקדים.

המשך קריאה