החלטה שאושרה במועצת הביטחון של האו"ם ב23.12.16, וקבעה שההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו בשנת 1967 בגדה המערבית ובירושלים המזרחית, המכונים על ידי מועצת הביטחון בשם "השטחים הפלסטינים הכבושים" אינן חוקיות. בהחלטה תמכו 14 מתוך 15 המדינות החברות במועצת הביטחון, תוך הימנעות של ארצות-הברית, אשר בחרה שלא לממש את זכות הוטו שלו במועצת הביטחון.
עוד מידע בנושא
יריב אופנהיימר בהרצאה מול חניכי מכינה קדם צבאית
ועידת טאבה
ועידת שלום במסגרת שיחות ישירות בין ישראל בראשות ראש הממשלה אהוד ברק והרשות הפלסטינית בראשות יאסר ערפת, שהתקיימה בתחילת 2001 בטאבה שבחצי האי סיני בתיווך ארצות הברית בראשות הנשיא קלינטון כהמשך לשיחות קמפ דיוויד. שני הצדדים הסכימו שעל-פי החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, קווי הארבעה ביוני (הקו הירוק) ישמשו כבסיס לקביעת גבול בין ישראל ומדינת פלסטין. בפעם הראשונה שני הצדדים הציגו מפות של הגדה המערבית. המפות היו הבסיס למו"מ בסוגיית הגבולות. בסוגיית ירושלים, שני הצדדים הסכימו להצעת מתווה קלינטון. הצד הישראלי קיבל את ההצעה שירושלים תהיה בירת שתי המדינות: ירושלים המערבית לישראל, וירושלים המזרחית לפלסטין. שני הצדדים הסכימו שבעיית הר הבית טרם נפתרה. השיחות הופסקו ב-27 בינואר, בגלל הבחירות בישראל. המנצח, אריאל שרון, בחר שלא להמשיך בשיחות אחרי ניצחונו.
מכתב הקצינים
מכתב הקצינים הוא מכתב פומבי שנשלח לראש-ממשלת ישראל, מנחם בגין, בחודש מרץ 1978, בחתימתם של 348 מפקדים וחיילים במילואים, ובו מפצירים החותמים בבגין שיחתור לשלום עם מצרים ויעדיף את השגת השלום על פני רעיון ארץ ישראל השלמה.
בתחילת אפריל 1978, התקיימה הפגנת ענק בעקבות המכתב. מארגני ההפגנה, שהיו חלק מהחותמים על המכתב, הקימו את תנועת "שלום עכשיו", שנקראה על-שם אחת הכרזות שנתלתה על במת ההפגנה.